עמודים
essay writing service the student room

הפורטל הישראלי להדרכת הורים

האם לילדי יש הפרעות קשב וריכוז, חרדות או שהוא סתם אנרגטי?

הורים רבים שואלים את עצמם, ואותי, האם לילד שלהם יש הפרעות קשב וריכוז (ADD), הפרעת קשב עם היפראקטיביות (ADHD) או שהוא סתם ילד אנרגטי או שובב במידה "נורמלית".

הרבה אנשים חושבים שכל ילד שמתרוצץ וקופץ עם המון אנרגיה הוא בהכרח ילד עם ADHD, אבל האמת היא שהפרעת קשב עם היפראקטיביות הינו נושא הרבה יותר מורכב.

הסימפטומים המרכזיים המגדירים ADHD  אכן כוללים היפראקטיביות, בנוסף לאימפולסיביות וחוסר ריכוז (שיכול להיראות כחוסר משמעת). אך לא לכל הילדים או המבוגרים עם ADHD  יש את אותם סימפטומים, באותה צורה או באותה עוצמה, ובהחלט ניתן להבחין בהבדלים גם אצל אותו ילד בעודו עובר משלב אחד בחיים לשלב אחר.

חשוב להבין את הדרגות השונות של הלקות. לכן לא מספיק שהילד פעיל מאד ואנרגטי כדי לאבחן אותו כבעל הלקות, אלא רק אם ישנה בעיה כרונית בנוגע ליכולתו של הילד לווסת את רמת פעילותו, וכן חוסר יכולת לשלוט בדחפים.

היפראקטיביות, כמו גם סימפטומים ראשוניים אחרים כגון אימפולסיביות וחוסר ריכוז הינם רק קצה הקרחון עבור ילדים על ADHD. עלולים להיות ליקויים נוספים שאולי אינם גלויים לעין, כגון הקושי לעבד מידע. עם היפראקטיביות לדוגמא, ייתכן וקשה לילד להאט מספיק כדי לעבד ולהבין את האינפורמציה בצורה מדוייקת. כתוצאה מכך, הוא מהר מאד נעשה מתוסכל, מתקשה לווסת את רגשותיו, ומתקשה לבצע פעולות כגון התארגנות, תכנון, תיעדוף, שימת לב לפרטים וזכרון. בנוסף, לילדים עם ADHD  ישנה נטיה להיות פחות מפותחים מבחינה רגשית.

ילד חרדתי או ילד עם הפרעות קשב וריכזו?

חלק מהסימפטומים אשר בבסיסה של הפרעת קשב וריכוז יכולים להופיע גם ברשימת הסימפטומים של חרדה, שהינה תופעה די שכיחה אצל ילדים עם ADHD.

אז איך אפשר לדעת האם לילד יש חרדה או שיש לו הפרעת קשב וריכוז? ומה אפשר לעשות כדי לעזור לו?

חרדה הינה רגש שורשי, בעוד ש ADHD הינה כותרת למקבץ של סימפטומים שלעתים קרובות נובעים ממקור ניורולוגי וביוכימי. לכן, הצעדים שיש לנקוט, הן בבית הספר והן בבית, יהיו שונים בתכלית, בהתבסס על מקורה של ההתנהגות הלקויה.

להלן כמה נתונים מעניינים:

-          כ 10% מהילדים לוקים בהפרעת קשב וריכוז, עם שכיחות גבוה יותר אצל בנים.

-          כ- 25% מהילדים סובלים מהפרעת חרדה, עם שכיחות גבוהה יותר אצל בנות.

-          85% מבני נוער שאובחנו כסובלים מדיכאון סבלו בילדותם מחרדה שלעתים קרובות לא טופלה.

אז איך ניראית הפרעת חרדה?

חרדה הינה תחושה לא נעימה שאנו חווים כאשר אנו מודאגים, פוחדים או חשים מצוקה בנוגע לאירוע עתידי. אמנם אלו תחושות טבעיות שכל הילדים חווים, אבל כאשר הן מתחילות להפריע ליכולתו של הילד לתפקד, רק אז הן מוגדרות כהפרעה. חרדה יכולה להופיע אצל ילדים באמצעות סימפטומים רגשיים ו/או גופניים.

רגשית, ייתכן והילד יפגין דאגנות יתר, עם קושי להירגע, פחדים חדשים עלולים להופיע או פחדים ישנים ימשיכו או יצוצו מחדש. ייתכן ותראו קושי בפרידה שיבואו לידי ביטוי בהיצמדות לאמא או אבא או ביישנות שמגבילה את פעילותו של הילד.

התנהגויות נוספות המאפיינות הפרעת חרדה, שהינן דומות להתנהגויות של ADHD  הן: כעס או בכי לא מוסברים, התנהגות אגרסיבית או עיקשת, רגרסיה להתנהגות צעירה יותר, וחוסר מוכנות להשתתף בפעילות משפחתית או בית ספרית. ייתכן ותשימו לב שהילדה באמת מתקשה בריכוז ובקבלת החלטות.

בצד הגופני, ייתכן והילד יסבול מכאבי ראש, כאבי שרירים, בחילות, כאבי בטן או חולשה כללית. ייתכן והילד יפגין חוסר שקט, חוסר ריכוז וקשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות.

אז איך מבדילים בין הפרעת חרדה להפרעת קשה וריכוז?

הן ילדים עם ADHD והן ילדים עם הפרעת חרדה מפגינים לעתים קושי בריכוז. אצל ילדים עם ADHD לא מדובר בבחירה מודעת מצד הילד, אין לו שליטה על יכולת הריכזו שלו. מצד שני, סביר להניח שילד עם הפרעת חרדה אינו מרוכז משום שהוא עסוק בדאגת יתר, מתח ועצבנות. כאשר ילד זה רגוע, אין שום סימן לקושי בריכוז. בעוד שילד עם ADHD  יכול להרגיש רוגע פנימי ועדיין להיות לא מרוכז ולא קשוב.

עוד הבדל הוא שלילדים הסובלים מהפרעת חרדה יש יותר סימפטומים פיזיים כגון כאבי ראש או כאבי בטן, מה שאינו נכון עבור ילדים עם ADHD. אמנם חלק מהתרופות הנרשמות על מנת לעזור עם הסימפטומים של ADHD  עלולים לגרום אי נוחות פיזית, אך ילדים שאינם נוטלים תרופות אינם נוטים להתלונן על תופעות אלו.

יחד עם זאת, הן ילדים עם  ADHD והן ילדים עם הפרעת חרדה עלולים לסבול מקשיי שינה, אך רק הילד עם הפרעת החרדה יסבול מעייפות ביום שלמחרת.

איך אפשר לעזור בבית לילד עם הפרעת חרדה?

  1. הקשיבו והכירו בפחדים של ילדכם – אל תהדפו או תבטלו אותם. אין זה הזמן לכעוס על ילדך או להעניש אותו בגלל פחדיו. למרות שהתנהגותו החרדתית של ילדך מעציבה ומתסכלת אתכם מכיוון שהיא מונעת מילדך לחוות את החיים במלואם, חשוב להיות שם עבורו ולהכיר בקושי שהוא חווה.
  2. חזקו את הילד בעזרת מידע שיכול לנטרל את המחשבות החרדתיות. אם למשל הילדה פוחדת מעכבישים, סביר להניח שיש לה לא מעט מחשבות לא רציונליות ופחדים מעקיצה או התקפת עכבישים. רכשו ספר עיון בנושא עכבישים ועזרו לה ללמוד דברים טובים על עכבישים ועד כמה נדיר לקבל עקיצה מעכביש. הוסיפו לזה חשיפה הדרגתית או אפילו צעצועים ומשחקי תפקידים בנושא מצבי חרדה סביב עכבישים.
  3. שוחחו עם הילדה וצרו יחד איתה תכנית הכוללת אפשרויות שונות עבורה לשלוט בחרדות ובפחדים שלה. כאשר החרדה מופיעה, הכירו ברגשותיה במשך כמה דקות ואז בעדינות הזכירו לה את התכנית.
  4. למדו את הילדה טכניקות של הרגעה והדגימו אותן בנוכחותה. אפשרו לילדה לראות איך אתם מרגיעים את עצמכם. הרגעה פעילה עוזרת מאד לשחרר את האנרגיה החרדתית; צאו לסיבוב הליכה בחוץ, קפצו בחבל, ריקדו למוסיקה קצבית וכד’. כל אלו פעילויות אנרגטיות נהדרות להרגעה. טכניקות פאסיבית יותר להרגעה יכולות לכלול נשימות עמוקות ומרגיעות, ספירה איטית עד 20, או הדמייה של מקום מרגיע כגון חוף הים או פארק גדול. הדגימו טכניקות אלו לילדתכם ועזרו לה לאמץ את אלו שמתאימות לה ועוזרות לה.
  5. מעברים עלולים להיות קשים עבור ילדים, לכן דאגו להכין אותם מראש. חשבו אילו רגעים גורמים לחרדה הגדולה ביותר ותכננו מראש את צעדכם כדי שלא תצטרכו להיות יצירתיים באמצע המעבר ובשיא הלחץ. תכנון מראש יעזור לכם להדגים איך להיות רגועים בזמן אמת.

עזרה מקצועית

עבור ילדים צעירים, בעיקר מתחת לגיל שמונה, טיפול במשחק יכול לעזור לחשוף קונפליקטים ודאגות פנימיים. מכיוון שלילדים אין עדיין את כל המילים כדי לתאר את חוויותיהם הפנימיים, טיפול במשחק יכול לעזור לילדה לגעת ברגשות אלו ולמצוא דרך לבטא אותם. ברגע שהרגשות מבוטאים, המטפל או המטפלת יכולים לעזור לילד לחשוב על פתרונות ולשלב אותם במשחק. תהליך זה עוזר לילד להרגיש שיש לו כוח לטפל בבעיה שלו.

אם הילד מסוגל לנסח במילים את מה שהוא חווה מבחינה רגשית, המטפל והילד יכולים לדבר בצורה ישירה על החרדות ולחשוב ביצירתיות על פתרונות. בשלב זה ייתכן והמטפל יזום משחק תפקידים כדי לתת לילד הזדמנות להתנסות עם הפתרונות עליהם חשבו.

אצל ילדה (או ילד) גדולה יותר, בכיתה ג’ או יותר, ברגע ששורש החרדה נחשף, המטפל יכול להיעזר בטכניקות התנהגותיות על מנת לעזור לילדה לנהל את תגובותיה החרדתיות. המטפל יכול להדריך את הילדה דרך אותם מצבים הגורמים לחרדה ולהציע כלים שיעזרו לה להתמודד איתם בצורה טובה יותר. יחד, יוכלו לעשות הבחנה בין תגובות שעוזרות לילדה ותגובות שאינן עוזרות לה.

ללא כלים להתמודד עם החרדה, הילדה תיוותר בתחושה של חוסר אונים, דבר שרק עלול להגביר את החרדה, ואולי אפילו לגרום לדיכאון בגיל מבוגר יותר. חשוב לזכור שילדים רואים הרבה מאד דברים בפעם הראשונה בחייהם. לעתים קרובות, ילד עם חרדה נתקל בחוויה או ברעיון שאין לו כלים יעילים להתמודד איתם. דבר כזה עלול לגרום לחרדה לגלוש ולהשפיע על כל היום.

אם נחשוף את גורם החרדה, נכיר ברגשותיו של הילד ונעזור לו לבנות ארגז כלים של תגובות מועילות, הילד שלכם יקבל בהדרגה תחושת בטחון שהוא מסוגל להתגבר על הפחדים והחרדות המתעוררים בחיים.

מאת: Leah Koenig, MA, LMHCA, Parent Coach & Family Therapist

מתוך: Collaborative Couples & Family Counseling, LLC

 

השאר תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>