עמודים

הפורטל הישראלי להדרכת הורים

האם אני מפנק/ת את ילדי?

האם אני מפנק/ת את ילדי?

למילה "פינוק" יש הרבה משמעויות עבורינו כהורים. ייתכן וחמותכם אן בן/בת זוגכם אמרו לכם שאתם "מפנקים" את הילדים, או שיש לכם זכרון חיובי שסבא וסבתא שלכם פינקו אתכם כשהייתם קטנים, או שראיתם אתמול בסופר ילד מפונק שקיבל התקפת זעם כשאימו סירבה לקנות לו כל מה שרצה. במאמר זה אני מתיחסת למושג "פינוק" כאל סיטואציה בה הילד שולט במצב וההורה לא. אז ראשית חשוב לציין שכולנו מפנקים את הילדים שלנו מפעם לפעם. בין אם אתם מתקשים להציב גבולות, מאפשרים קצת יותר מידי חופש או פשוט קונים לילדים יותר מידי דברים, לכולנו יש נטיה לנקוט בדרך קלה ביותר.

ברור שאף אחד מהדברים הללו אינו יכול להזיק לילד במידה והוא נעשה מידי פעם. אך עיצרו רגע ושאלו את עצמכם: האם פינוק הילדים הפך להיות הדפוס הקבוע בביתכם? אם כן, זהו זמן מצויין להתחיל לעשות משהו בנדון. המפתח הוא להתחיל להציב גבולות ולקחת בחזרה שליטה על מערכת היחסים שלכם עם ילדיכם.

אם אפשר לפנק את הילד מבחינה רגשית?

אימא אחת שאלה אותי איך אפשר לפנק את ביתה מבחינה רגשית, והוסיפה "האם זה לא מתפקידינו לתת לילדינו כמה שיותר אהבה?". בינתיים, ביתה בת ה-4 שלטה בבית ביד רמה מכיוון שאמה פחדה לגרום לילדה לחוות רגשות שליליים. אם הילדה רצתה ממתק, היא קיבלה, אם היא רצתה להישאר ערה עד 11 בלילה, למרות עייפותה ועייפות ההורים, איפשרו לה לעשות זאת. אמרתי לה את מה שאומר גם לכם: כמובן שאהבת הילדים היא המטרה העיקרית שלנו כהורים, אך לא פחות חשוב להבין שאפשר לאהוב את הילדים מבלי להרגיש או לחשוב שהם צריכים להיות מרוצים או מאושרים בכל רגע בחייהם. הרבה הורים חושבים שתחושת הנאהבות של ילדיהם קשורה איכשהו בתחושה תמידית של אושר. המציאות היא שהורות יעילה ואוהבת כוללת את הידיעה מתי לאפשר לילד להרגיש כעס, עצב ותסכול על כך שהוא לא מקבל תמיד את מה שהוא רוצה. סיפוק יתר של ילדים אינו שווה ערך לאהבתם. אחת הדוגמאות לכך היא כאשר הורים לא מאפשרים לילדים להתנסות בתוצאות הטבעיות של התנהגותם בגלל הפחד מפני התקרית הרגשית שעלולה להתרחש כתוצאה. בין אם מדובר בילדה קטנה שצעצוע נלקח ממנה כתוצאה מהתנהגות פרועה, או ילד בכיתה א' שלא קיבל את מתנת יום ההולדת לה ציפה, תפקידינו כהורים לאפשר לילד להישאר זמן מה עם הרגש הלא נעים. לתת לילד להתמודד עם רגשות לא נעימים, זה לא דבר פשוט, לא עבור הילד ולא עבורכם. אך חשוב לדעת שאם אתם נכנעים בכל פעם שילדכם חווה רגש שלילי, אתם מגדלים אדם שיפתח תחושה בסיסית של "מגיע לי". ילדים המאמינים שהכל מגיע להם אינם מפתחים אחריות אישית ולעתים קרובות הופכים להיות מתבגרים ומבוגרים המרוכזים בעצמם וסובלים מקשיי הסתגלות בתחום החברתי ובסביבת העבודה שלהם. ההסבר הפשוט הוא שחסרה להם היכולת לעמוד במצב בו הם לא מקבלים בדיוק את מה שהם רוצים.

היופי שבהצבת גבולות

הצבת גבולות היא אולי המטלה הקשה ביותר עבור חלק מההורים, במיוחד אלו שיש להם לפחות ילד אחד במשפחה שמתנהג כאילו העולם הגיע לקיצו בכל פעם שמנסים להציב לו גבול. אם גם לכם יש קושי בהצבת גבולות, ייתכן ואתם חוששים להיות נחושים עם הילד בשל חוסר הנעימות והמאמץ המתלווה לכך. הרי הרבה יותר קל לסדר לבד את הצעצועים שלהם מאשר להתעקש על "קודם לסדר את הצעצועים ורק אז להדליק את הטלוויזיה" או "אין זמן היום לסיפור מכיוון שלא נכנסת למקלחת בזמן". זכרו שבכל פעם שאתם לא מציבים גבול, ילדכם רושם זאת לעצמו ברשימה מנטלית דמיונית תחת הכותרת "ניצחתי" את אמא/אבא. עוד דבר שחשוב להבין הוא שילדים מבקשים שיציבו להם גבולות. קראתם נכון: ילדכם משתוקק לגבולות מכיוון שהם נותנים לו תחושה של ביטחון ובהירות, בדיוק כפי שגבול גיאוגרפי נועד לספק בטחון. המסר העובר עם הצבת גבול הוא שאתם אוהבים אותו מספיק על מנת להגן עליו עם חוקים. לכן, הדבר שיכול לעזור לכם להציב גבולות בצורה קלה יותר, הוא התיחסות אל הגבולות כאל התנסות חיובית במקום שלילית. אם תתחילו להציב גבולות כשהילדים צעירים, תצרו בסיס איתן שיעזור למשפחה שלכם לפעול ולהתנהל בצורה הרמונית. אך אם לא הייתם עקביים עד היום עם הצבת גבולות, אין זה מאוחר להתחיל! זמנו פגישה משפחתית עוד היום וכיתבו מה אתם מצפים מכל אחד במשפחה, כולל ההורים. ישנן משפחות עם כלל האומר "אין טלוויזיה או מחשב עד שכל הילדים סיימו שיעורי בית ומטלות". אם הילדים מתלוננים, אפשר להגיד – זה החוק. אם יש אי ציות לחוקים, מפעילים תוצאות, עד שהילדים מפנימים ומקבלים עליהם את החוקים.

לתת יותר מידי

חשוב גם לדבר על נושא פינוק הילדים באמצעות דברים חומריים. מעולם לא היתה תקופה בתרבות שלנו שבה היה כזה שפע של דברים! הטלוויזיה, המחשב, המגזינים והסרטים, כולם שכנעו אותנו שהילדים שלנו זקוקים לעוד ועוד חפצים. החדשות הטובות הן שאפשר לעצור את החומרונות הקיצונית שהשתלטה על חיינו בעזרת מספר כללים פשוטים: ראשית, אני ממליצה שהורים יתנו לילדים דמי כיס שבועיים או חודשיים על מנת שילדים ילמדו את ערכו ומשמעותו של הכסף (לא, לא מספיק להגיד לילדים "כסף לא גודל על העצים"). כך, בפעם הבאה שאתם בקניון, אם הם רוצים לקנות משהו תוכלו להגיד "יש לך את דמי הכיס שלך עליך?". אם לא, אתם לא חייבים לקנות לו. שנית, דברו עם ילדיכם על עוני ועל מה זה אומר כשיש מעט מאד. ישנן משפחות המתכתבות עם ילדים מהעולם השלישי, או מתנדבות בקהילה עם משפחות נזקקות, ודרך כך הילדים לומדים גם את משמעות הנתינה וגם להעריך יותר את מה שיש להם. לבסוף, הימנעו מהנטיה להיכנע ללחץ חברתי ולקנות לילדים יותר מידי חפצים. ואם ילדיכם יגידו "אבל לדני קנו איי-פד / איי-פון " וכד' תוכלו להגיד, ללא התנצלות "בכל משפחה יש חוקים שונים לגבי מה קונים ומה לא" ולהתמקד במה שיש ולא במה שאין. פינוק הילדים הוא אולי הדבר הקל ביותר שאנו כהורים יכולים ויודעים לעשות. לעזור לילדים להישאר מקורקעים – זוהי כבר מטלה קשה יותר. הורים רבים אומרים לי שהם מפנקים את ילדיהם כפיצוי על איך שהם גודלו, בין אם הם גדלו בעוני, או עם הורים נוקשים מידי, או עם תחושה מתמדת שלא אהבו אותם כילדים. התבוננות עמוקה על איך גידלו אתכם יכולה לספק לכם תובנות ותשובות לשאלה מדוע אתם לכודים במלכודת הפינוק עם ילדיכם, ולמצוא את הדרך להשתחרר מדפוס שלילי זה. התחילו בהצבת גבולות לעצמכם ותווכחו שיהיה לכם קל יותר להפסיק להכנע לכל דרישה או סירוב מצד ילדיכם. תנו לעצמכם רשות להציב גבולות לילדכם, ושימו את תקופת הפינוק מאחוריכם.

הכותבת: מיכל אייל שטוסל, מדריכת הורים ויועצת משפחתית.
ליצירת קשר: michaleyal@gmail.com
טלפון: 054-2100858
אתר: www.michaleyal.co.il

לפרופיל המלא…

השאר תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>